מאז נפילת מסך הברזל, מוסקבה הפכה ליעד מבוקש, ואף תוסס ומודרני במפתיע. יש בה אייקונים היסטוריים שלא מכזיבים, כמו הכיכר האדומה וקתדרלת ואסילי הקדוש, היסטוריה, מגוון ענק של תיאטראות ומקומות בילוי, תרבות עשירה, אדריכלות נהדרת ואפילו שופינג וסצנה קולינרית משובחת. זה הזמן להכיר את המרכז התרבותי והפוליטי של רוסיה הגדולה.

מספר שעות טיסה מישראל: כ-4 שעות

מטבע מקומי: רובל רוסי

יעדים מומלצים במוסקבה:

הכיכר האדומה (Krasnaya Ploshchad): הלב של מוסקבה, והאתר המזוהה ביותר עם רוסיה כולה. הכיכר רחבת הידיים מוקפת באייקונים רוסים רבים, בהם הקרמלין וקתדרלת ואסילי הקדוש, כמו גם באתרים מעניינים נוספים (המוזיאון ההיסטורי, אנדרטת מינין ופוז'ארסקי, שער התחייה, המאוזוליאום של לנין ועוד). הכיכר שימשה כזירתם המרכזית של אירועים היסטוריים, תרבותיים ומדיניים רבים בתולדות ברית המועצות ורוסיה – מהפגנות מחאה דרך מצעדים צבאיים וכלה במופעי רוק המוניים. הכיכר האדומה הוכרזה כאתר מורשת עולמית מטעם אונסק"ו, ואכן, אין מקום טוב יותר להתחיל בו את הביקור במוסקבה וברוסיה בכלל.

קתדרלת ואסילי הקדוש: זוהי אחת הכנסיות המפורסמות ביותר בעולם, ולא בכדי. המראה שלה מיוחד במינו, עם צריח מרכזי שנגמר בדוגמת בצל מוזהב, וסביבו 8 קפלות משנה, בעלות צריחי בצל במגוון דוגמאות וצבעים. המבנה הבלתי שגרתי הינו חלק בלתי נפרד מהנוף האייקוני של הכיכר האדומה, גם הודות לצבעוניות משובבת העין שלו. הקתדרלה נבנתה במחצית השנייה של המאה ה-16, ובחזיתה ניצבת אנדרטה מאוחרת יותר לזכרם של מינין ופוז'ארסקי, שניצחו על הכוח שגירש את הפולשים הפולנים מהקרמלין הסמוך. 

הקרמלין (Kremlin): פירוש שמו של מבנה זה הוא "מבצר", ואכן זהו בניין מבוצר ששימש כארמון מלוכה לצארים הרוסים, אחר כך היה המקום שממנו ניהלו ראשי הקומוניזם את ברה"מ, ולבסוף הפך למעון הרשמי של נשיא רוסיה המודרנית. חלקים רבים ממנו פתוחים לציבור ומשמשים אתר תיירות ראשון במעלה. ביניהם כדאי לציין את הכנסיות השונות (קתדרלת המלאך מיכאל, כסיית הצגת הגלימה, קתדרלת העלייה לשמיים ועוד רבות), את מגדל הפעמונים של איוואן הגדול, תותח הצאר, ארמון טרם, ארמון הפטריארך ובית האוצר. כדאי להגיע מוקדם – המקום עצום ועמוס, ויש הרבה מה לראות.

המאוזוליאום של לנין: עוד אתר הממוקם באופן נוח בכיכר האדומה, ממש ליד הקרמלין, במבנה אדום בולט. כאן קבור מייסד ברית המועצות, ולדימיר איליץ' לנין, שנפטר ב-1924. המוני אדם עלו לבית האיגודים המקצועיים, שם הונחה גופתו לאחר מותו, וכדי שהמבקרים יוכלו להמשיך לפקוד את המת, החליט סטאלין לבנות מאוזוליאום ענק בו יוצב ארונו של לנין.

מנזר נובודביצ'י (Novodevichy): מנזר יפהפה זה נבנה ב-1524, והורחב במאה ה-17. לא רק החזות החיצונית מרשימה, עם כיפות הבצלים הכסופות והמוזהבות. בפנים מחכים לכם ציורי קיר נפלאים, כלי כסף, יצירות אמנות, איקונות ועוד. כדאי להתעכב גם על בית הקברות הסמוך, ששמות הקבורים בו נראים כרשימת המי והמי של רוסיה: מגורבצ'וב וגוגול ועד צ'כוב ופרוקופייב.

תיאטרון בולשוי (Bolshoi): התיאטרון ההיסטורי המפורסם של רוסיה נפתח בשנת 1825, ומאז אירח אינספור אופרות ומופעי בלט, כולל בכורות היסטוריות של כמה מיצירותיהם של רחמנינוב וצ'ייקובסקי ("אגם הברבורים", למשל). הבניין מרהיב, הן מבחוץ (בחזית הניאו-קלאסית המרשימה שלו) והן מבפנים. הכרטיסים להופעות במקום יקרים, כצפוי, אבל החוויה התרבותית והאכסניה היפהפייה מצדיקים את ההשקעה.

ביקור בתחתית: המטרו, הרכבת התחתית של מוסקבה, היא לא רק אמצעי להגיע ממקום למקום, אלא אתר בזכות עצמו. זאת הודות לעיצובים האדריכליים המפוארים להפליא של התחנות השונות. תופתעו לגלות תחנות שנראות אחרת לגמרי ממה שציפיתם מתחבורה ציבורית – עם נברשות מרשימות, פיתוחים וציורים, עבודות ויטראז' ופסיפס, פסלים ועוד. אנחנו בישראל יכולים רק להתקנא.